האב חוסיין סיפר לנו על מוחמד, על שמחת החיים שלו שהדביקה את הוריו, מוריו וחבריו. על הכאב הגדול של האובדן, על הקושי להגיע למשפט רוצחי בנו, על ההנצחה העצומה לזכרו בחברה הפלסטינית והערבית ועל חלומותיו ותוכניותיו להקים מרכז לילדים לזכרו של מוחמד בשכונת מגוריו

נר רביעי של חנוכה. הגענו הערב לבית משפחת אבו חדיר בירושלים שבנם מוחמד נרצח בידי יהודים לפני כשנתיים וחצי.
פגשנו זוג הורים מיוחדים. הם כואבים את אובדנו של בנם הצעיר ולצד זאת מאמינים בשלום בין העמים. הם קיבלו אותנו בזרועות פתוחות ובסבר פנים יפות: הגישו לנו תה, קפה ופלחי תפוזים מיריחו – ואנחנו הבאנו סופגניות.

האב חוסיין סיפר לנו על מוחמד, על שמחת החיים שלו שהדביקה את הוריו, מוריו וחבריו. על הכאב הגדול של האובדן, על הקושי להגיע למשפט רוצחי בנו, על ההנצחה העצומה לזכרו בחברה הפלסטינית והערבית ועל חלומותיו ותוכניותיו להקים מרכז לילדים לזכרו של מוחמד בשכונת מגוריו.

ניסינו, יחד עם פעילי שלום עכשיו מירושלים, להביא קצת מהאור של חנוכה לביתה הצנוע של משפחת אבו חדיר בשועפט אבל פגשנו משפחה מאירה שחולמת ומתפללת לעתיד טוב יותר לילדים של שני העמים.