נדים עובד מזה 10 שנים בחברת משלוחי ירקות. ביום חמישי, לאחר סיום עבודתו באיזור חוף אולגה בחדרה, הגיע אל חוף הים כדי לנוח ואז תקפה אותו קבוצת טרוריסטים יהודים בלינץ׳ אלים- רק בשל היותו ערבי.

הטרוריסטים ניגשו אל נדים שישב ואכל בחוף, ושאלו אותו ׳מה אתה עושה כאן?׳. כשענה להם שבא לנוח, הם זיהו את המבטא הערבי והחלו לתקוף אותו באלימות קשה. ריססו עליו גז פלפל, החלו להכות אותו באגרופן ובבעיטות, והיכו בגבו ובפניו בעזרת אלת בייסבול. נדים ניסה להיחלץ ולהתקדם לעבר מצלמות רחוב שזיהה בקרבת מקום, אך אז החלו לדקור אותו בגבו וברגליו בעזרת מברג ומזלג.

נדים מספר כי במרחק של כ-20 מטר מהאירוע נערכה הפגנה בנוכחות משטרתית. הוא הבחין בשוטרים הקרובים וניסה לזעוק לעזרתם, אך התוקפים חסמו את פיו כדי שצעקותיו לא ישמעו. הצליח להיחלץ בעזרת זוג אנשים מבוגרים ששמו לב לאירוע, התערבו, והצליחו להרחיק את התוקפים. הם סייעו לו לעמוד על רגליו, החזירו לו את הטלפון הנייד ומפתחות הרכב שנגנבו על ידי התוקפים, וסייעו לו להתקדם לכיוון הרכב.

כשהוא מדמם, כאוב והמום פנה נדים לשוטרים שנכחו באיזור והתחנן שיתפסו את קבוצת התוקפים שעוד היתה בקרבת מקום. השוטרים התעלמו מבקשתו בטענה שהם כרגע בתפקיד ולא פנויים לכך. כמה שעות לאחר האירוע הגיע נדים לתחנת המשטרה להגיש תלונה.

נדים והוריו, נסרין ויוסף, אירחו אותנו בביתם ביד נדיבה ובסבר פנים יפות. נדים מתאושש מהפגיעה, סובל מכאבים ומתקשה ללכת. יותר מהפגיעה הפיזית, נדים מעיד כי הוא בטראומה ומתמודד עם פגיעה נפשית. מפחד לצאת מהבית ללא ליווי ומתקשה לדמיין איך יחזור לעבוד באיזור בו נפגע. נדים שיתף אותנו בהודעות התמיכה הרבות שקיבל מלקוחותיו היהודים, עימם הוא בקשר קרוב כבר שנים, שהיו המומים מהתקיפה הקשה שעבר. התנצלנו בפני נדים והוריו על הפגיעה הקשה בו, שמביישת ומזעזעת אותנו מאוד. נמשיך לשמור על קשר עם משפחת שתיווי היקרה, ונסייע לנדים במיצוי זכויותיו כנפגע פעולת איבה.

מזעזע שבמדינת ישראל מתבצע לינץ׳ על רקע גזעני שעובר בשתיקה כמעט מוחלטת.

מזעזע ששוטרים שהיו בקרבת מקום לא נחלצו לסייע לנדים.

מזעזע שהתוקפים ממשיכים בחייהם באין מפריע, ושאירוע כמו זה מסתיים ללא עצורים.

לא מתקבל על הדעת שמשטרת ישראל והשב"כ לא פועלים- ברגע זה ממש- לעצירת התוקפים כפי שהיה נעשה אילו המותקף היה יהודי.

המחבלים שתקפו את נדים – חייבים להיעצר ומיד.